הקשר בינך לבין תינוקך

במאמר זה הייתי רוצה לגעת תחילה בנושא הקשר הראשוני שנוצר בין התינוק לאם.
כששואלים אמהות לילדים: מתי הרגשת לראשונה שיש קשר בינך לבין התינוק? או ממתי הרגשת שאת אוהבת את תינוקך? התשובות לכך שונות. יש החשות קשר לתינוק עוד בתקופת ההריון, יש החשות קשר מיד לאחר הלידה, יש שתאמרנה שלושה ארבעה ימים לאחר הלידה ויש אחרות שתאמרנה לאחר שבוע-שבועיים. תגובות אלה בד"כ קשורות לפעילות הורמונלית של האם, לעתים רגשות האם מושפעים מתהליך הלידה מציפיות שונות של האם ועוד. כל התחושות והרגשות הנן נכונות והכל בגדר הנורמה. קשר הוא דבר שנבנה. ואיך קשר נבנה? ראשית כל ע"י טיפול יומיומי בתינוק. על ידי כך האם בעצם מספקת את צרכי התינוק. תינוקות בשלב זה של חייהם, בחודשיהם הראשונים, עדיין לא מבינים מלל אך עשויים להבין מסרים שונים המבוטאים ע"י הבעות פנים, נימת קול, טון דיבור, מידת המתח של מי שאוחז בהם וע"י המגע.

קיימים מספר מרכיבים חשובים בבניית ובהתפתחות הקשר בין ההורה לתינוק והם:

מגע - המגע הוא בעצם מעין קשר גופני. רצוי מאוד לנסות ליצור ולאפשר מגע גופני רב בין ההורה לתינוק, והכוונה פשוט לשאת אותו קרוב לגוף, דבר המאפשר לתינוק לחוש חום ובטחון שכן על ידי כך שהוא צמוד לאם הוא  חש רכות, שומע וחש את קצב פעימות ליבה ששמע אותם בעודו ברחמה על ידי המגע אנו אף עשויים להבהיר ולחדד לתינוק את אהבתנו כלפיו. כמו כן, על ידי המגע אנו יוצרים קשר. יש לציין כי לתינוקות עדיין אין הבחנה בינם לבין האנשים הסובבים אותם. ע"י המגע, חיבוק, גיפוף וכו' הם יכולים להבחין איפה נגמר גופם.

הדיבור - דיבור האם מאוד מרגיע את התינוק וגורם לו הנאה. לכן רצוי לדבר ואף לשיר לו שירים פשוטים. אין כל חשיבות לעובדה אם ההורה יודע לשיר יפה או לא, התינוק פשוט נהנה מקולכם המוכר ומרכות הקול.

החיוך - התינוק נהנה מעצם חיוכנו אליו. במשך הזמן הוא אף יגיב אלינו בחיוך, תחילה, עד גיל חודשיים בערך החיוכים הנם ספונטניים, לאחר מכן התינוק מתחיל להגיב ע"י חיוך לצלילים נעימים וקולות מוכרים.

בהמשך נוצר מעין דו-שיח בחיוכים. אתם מחייכים זה אל זה כל אחד בתורו, זה אחר זה.

קשר עין - קשר עין גם הוא תורם מאוד לקשר. ברגע שהאם מאכילה את התינוק היא גם נוגעת בו, היא מדברת איתו או שרה לו, היא מחייכת אליו ומביטה בו. גם התינוק כשהוא אוכל בעיניים פקוחות למשל הוא יוצר קשר עין עם האם, הוא נהנה מאוד להביט בפניה, התינוק בד"כ מעדיף להסתכל עם פנים מאשר על כל דבר אחר. לכן נחמד יהיה גם אם יוכל להביט בזמן שהותו במיטה, במובייל הכולל בתוכו גם פרצוף של אדם.

אהבה וחום - חשובה לא פחות הרעפת אהבה על התינוק, שכן תינוק המקבל אהבה, יהיה מסוגל גם להעניק אהבה בשלב מאוחר יותר בחייו. כמו כן בתקופת חייו הראשונה, הוא חש חוסר אונים ולכן תחושה של חום ואהבה עשויה לסייע לו להרגיש טוב ומספיק בטוח בעולם החדש והזר לו.

במשך הזמן התינוק מתחיל להגיב, הוא מתחיל לחייך, מתחיל להביט בנו, לגעת בנו, למלמל – מלמול שבמשך הזמן הופך לדבור.
מכאן אנו מסיקים כי הקשר שנוצר בין התינוק לאם, נוצר בעצם ע"י כל אחד מהצדדים, הן האם תורמת לקשר והן התינוק תורם לקשר.

חשוב מאוד לזכור כי יצירת קשר הינו תהליך המתפתח במשך הזמן. השבועות הראשונים שלאחר הלידה הם התקופה בה לומדים ההורים והתינוק להכיר ולאהוב זה את זה. מתפתח מעין דפוס תקשורתי וכל אחד מהצדדים לומד לזהות את כוונת האחר ולהגיב בהתאם.ההורה מתחיל לזהות ולהבדיל בין קולות שונים ומצוקות שהתינוק מבטא. לדוגמא, סוג בכי המשדר תחושה לא נעימה של כאב בטן אולי או בכי המשדר רצון לשנות תנוחה במיטה או בכי המשדר רצון לקבלת תשומת לב לשמה, דהיינו: רצון להיות בחברת ההורה, קרוב אליו, לחוש אותו, להיות בזרועותיו, לשמוע את קולו, גם התינוק מתחיל להכיר וללמוד את תחושות הוריו. הוא מזהה את הוריו לפי הריח, הוא קולט לפי הבעות הפנים וטון הדיבור של ההורה את מצב רוחו. כמו כן הוא יכול לזהות חוסר סבלנות, עצבנות מצד ההורה ע"י המגע.חשוב עוד לזכור כי הענקת חום ובטחון לרך הנולד הוא אלמנט נוסף החיוני מאוד ליצירת האמון הבסיסי והקשר הטוב בינינו ההורים לבין תינוקנו. ובכלל יש להשתדל להיות קשובים לצרכי התינוק שבעצם עומד חסר אונים מול עולם כל כך גדול שלא היה רגיל אליו עד כה. עד יציאתו לאוויר העולם היה מוגן ברחם אמו, הכל היה בסדר, מסופק במידה הנכונה ובזמן, לא היו לו בעיות עיכול, בעיות חום וקור וכו'.

לפתע פתאום מגיע שלב הלידה – שזהו בעצם ההלם הראשוני שמקבל התינוק. פתאום משהו אוחז בו, כמו כן, רוחצים אותו, עוטפים אותו, דברים שלא היה רגיל אליהם, פתאום יש הבדלי אור וחושך, קור וחום, קולות ברקע, בעיות עיכול – דברים שהילד לא הכיר קודם ועליו להתמודד עימם עתה. רק אנו המבוגרים יכולים להעניק לו את הרגשת החום, האהבה והביטחון שהם הדברים המחזקים את הקשר בינינו לבין התינוק.נשאלת השאלה, מהו הגבול בין סיפוק צרכים לבין פינוק. האם כדי ליצור קשר ביני לבין התינוק עלי להרימו כל היום על הידיים, לחבקו וללטפו? לא ! אך בהחלט יש לנסות ולהשתדל לקרוא את רצונותיו ולענות לו עליהם. לדוגמא, תינוק שזה עתה אכל, הוחלף ולא ניכרים בו סימני מחלה, ולמרות זאת הוא בוכה, ייתכן שהוא פשוט זקוק לכם, לתשומת לבכם, לשהייה עמכם – דבר שעשוי להרגיעו.
לעומת זאת, ישנם תינוקות שקטים מאוד, כמעט ואינם בוכים – גם תינוקות אלה חשוב להרים ולחבק במשך היום. זוהי קבוצת תינוקות שקל "לשכוח מהם" מפאת נוחותם, אך הם בפרוש זקוקים גם כן לחום ולאהבה.

לסיכום : קשר בין הורה לתינוק מתחיל להבנות מרגעי הלידה. טעות היא לחשוב שהקשר מתחיל מגיל שנה, שנתיים וכו' כשאז קל לנו יותר לראות תגובות של הילד.קשר איכותי בין הורה לתינוק יגרום ליצירת תינוק בריא מכל הבחינות, רגשית, נפשית ושכלית. קשר כזה תורם לתינוק לאמון בסיסי ולביטחון עצמי. תכונות בין הורה לתינוק שיזדקק להן להתפתחותו התקינה גם בעתיד.
יש לזכור שההורה יכול לתרום רבות לאיכות הקשר בינו לבין התינוק, דבר שילווה אותם לאורך כל החיים.

 

ד"ר נאוה וולפסון, מומחית לחינוך והתפתחות ילדים ולהדרכת הורים

כל הזכויות שמורות