בני עולה לכיתה ב', ובשנה הבאה הוא יעבור לבית ספר אחר בעקבות מעבר דירה. בשנה שעברה ההסתגלות שלו למסגרת הבית ספרית לא הייתה פשוטה מכל הבחינות. הוא התקשה בלימודים, ומבחינה חברתית היה מרוחק, ולפעמים אפילו תוקפני, בשונה מאוד מהתנהגותו קודם לכן, בגן הילדים. אני מתלבטת האם לשתף את המחנכת החדשה בעניין ולבקש ממנה לעקוב אחר התנהגותו של בני ולנסות להקל עליו, או דווקא לתת לו את הצ'אנס להיכנס למקום החדש בלי שום ידע קודם או דעות קדומות, ולקוות שעוד אופתע מהתנהגותו לטובה. הייתכן שהמציאות הקודמת היא שיצרה את הבעיות הקודמות ושהמסגרת החדשה תוציא ממנו דברים אחרים? מה דעתכם?
תשובה:
המעבר מן הגן לבית הספר מהווה שינוי משמעותי בחיי הילד ומשפחתו. מעברים או שינויים גורמים לרב הילדים קושי. חלקם מתגברים מהר ולחלקם לוקח יותר זמן. את מציינת שלבנך היה קושי בתהליך ההסתגלות , שהתבטא מבחינה לימודית, חברתית וכן התנהגותית. כיוון שהילד עומד לפני שינוי נוסף ולא פשוט; מעבר לבית ספר חדש, חברים חדשים, בית חדש, סביבה חדשה, אני ממליצה לשתף את המחנכת החדשה בתהליך ההסתגלות של הילד לבית הספר הקודם, לספר לה קצת על הילד ולנסות יחד לראות איך ניתן להקל עליו הפעם ולצמצם את קשייו. יתכן שהילד יפתיע הפעם, אך בכל זאת, חשוב שהמחנכת תהיה מודעת לכך ואף לשתף את היועצת במקרה שנראה קושי.
בנוסף לכך, עוד השנה, יש לבקר יחד עם הילד בשכונה החדשה, להראות לו את בית הספר, לנסות ליזום פגישה עם המחנכת העתידית שלו ואולי אף לאפשר לו להכנס לשעור חינוך, בו תהיה הכרות בינו לבין הילדים, לתת את מספר הטלפון שלו, ושיקבל דף קשר של הילדים כדי שתהיה לו אפשרות להיפגש עם ילד או שניים לפני תחילת שנה.
מומלץ שמעבר הדירה יהיה בתחילת החופש, אם אפשרי, לדבר עם הילד על המעבר, על הקשיים, לסייע לו בהתארגנות לבית הספר מידי יום, להאמין בו ולסמוך עליו שיסתדר ולזכור שהבית הוא המקום הבטוח והמקבל את הילד ללא תנאי.
פורסם בירחון "הורים וילדים"