שנת צהריים במעון

אני מנהלת מעון עד גיל שלוש. לאחרונה החלו לדרוש מאיתנו כמה מההורים להפסיק לתת לילדיהם לישון בצהריים, בטענה שכתוצאה מכך הם הולכים לישון מאוחר בלילה. אנחנו לא מרדימים את הילדים בכוח. הילדים נרדמים לבד. האם זה תקין להעיר ילד שרק נרדם מאחר שהוריו אינם מסוגלים להתמודד עמו לקראת הלילה? מדובר בילדים בני שלוש. מה נכון לעשות, ואיך אוכל להשיב להורים אלו?

תשובה:
בחינוך ילדים חשוב לעבוד בשיתוף פעולה בין הצוות המחנך לבין ההורים, ולכן יפה שיש ניסיון להתייחס לדברי ההורים. כמו כן, אינכם מרדימים את הילדים בכוח, כראוי.
כאשר ילד אינו הולך לישון בשעה סבירה בלילה, ייתכנו לכך מספר סיבות. לעתים הדבר נובע מקושי בסדר יום או בגבולות, אולם לעתים ילדים סביב גיל שלוש זקוקים לפחות שעות שינה או מוותרים על שנת הצהריים, ולכן סביר להניח שבלילה הם יהיו עייפים יותר וילכו לישון מוקדם יותר. הדבר נכון כל עוד הילד רגוע ולא עצבני עקב חוסר שינה. אם כך, יש לבדוק האם ויתור של שנת צהריים הוא צורך של ההורה או צורך של הילד. כשמעירים ילד לאחר שהוא נרדם, נשאלת השאלה כמה זמן לוקח לו להירדם. אפשר לנסות לא להרדים את הילדים בשעת ההשכבה ולדאוג להם לפעילות שקטה, למרות הקושי הכרוך בכך, ולבדוק מי מהילדים אכן מחזיק מעמד ומי נרדם או מגלה סימני עייפות. יש לבצע זאת תוך כדי משחק ובתיאום עם ההורים.

פורסם בירחון "הורים וילדים"