השפעת גירושין על ילדים

אני ובעלי בתחילת תהליך גירושין, ולכן אני ובתי בת השנה עברנו לגור אצל הוריי בעיר אחרת.
בכל פעם שבעלי מגיע אלינו כדי לראות את הילדה הוא לוחץ עליה שתשחק איתו. כשהיא לא מעוניינת, הוא מנסה להבין מדוע היא לא משחקת איתו – והוא לא מבין שלא אמורים ללחוץ על הילדים כדי שישחקו איתם.
אחרי כל ביקור כזה בתי נהיית חסרת סבלנות, מתחילה לצעוק ולהכות אותי.
השאלה שלי היא איך אני יכולה למנוע את ההתנהגות הזו והאם יש משהו שאני יכולה לעשות על מנת שהיא תפסיק להתנהג כך.
ברור לי שזה לא תהליך קל גם עבורה, אך אני באמת חושבת שזה לא בסדר ההתנהגות שכזו.
חשוב לי לציין כי כאשר היא בוכה/צועקת/מתרגזת/מרביצה אני מתעלמת מההתנהגות השלילית הזו ולא מתייחסת. ובסופו של דבר זה עובר אחרי יומיים-שלושה.
האם יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות.

תשובה:
אמא יקרה,
את, בעלך והילדה, שלושתכם עוברים שינוי מהותי: פרידה מבעלך, מהאבא, מהבית ומעבר למגורים משותפים עם הורייך.  גם המעבר דורש הסתגלות, הן שלכן והן של הורייך. בד"כ שינויים מפרים מעט את האיזון במשפחה וגורמים לאי שקט.
בנוסף לכך, סביר להניח שכשבעלך מגיע לביקור, קיים מתח מסוים הן אצלך והן אצל בעלך. מתח זה עובר ללא מילים לבתכם. בתקופה מתוחה זו, כדאי להניח את הכעסים בצד ולנסות לראות איך ניתן לשחק שלושתכם יחד. לפני שהאבא מגיע, חשוב לספר לילדה שאבא מגיע, לפתוח את הדלת יחד וכו'. כשאבא משחק עם הילדה, חשוב לא פחות להעביר לה את המסר שאת סומכת עליו, ולתת לה את הביטחון שהם יכולים להיות יחד גם בלעדייך.
לגבי העובדה שבתך מכה אותך, יש לעצור התנהגות זאת מיידית! ברגע שהיא מכה אותך, יש  להרחיקה ממך באותו רגע  ולומר לה שזה לא נעים לך. גם בתקופה מתוחה, יש להמשיך להציב גבולות.
לגבי התפרצויות בבכי, ניתן להניח לה לבכות זמן קצר, דקה, כדי שתפרוק את כעסיה ומיד לאחר מכן, לאסוף אותה בחיבוק, שכן מגע עשוי מאוד לסייע בהרגעה, ובו זמנית להסיח את דעתה, כמו למשל ללכת לחדר אחר, לגשת לחלון יחד ולראות אם הכלב שראינו אתמול נמצא בחוץ ועוד. חשוב מאוד לנסות להרגיעה תוך זמן קצר, בדקות שמיד לאחר ההתפרצות.

פורסם ב"הורים וילדים"